<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יימר סתם</h1>
<h2>דף קמה:</h2>
רב יימר סתם. שהיה בימי מרימר ומר זוטרא, דגרסינן במסכת שבת פרק חבית ובבכורות פרק כל פסולי המוקדשין [ל"ו ע"א] איבעיא להו עד מפי עד מהו לעדות בכור רב (אתא) [אמי] אסר רב (אשי) [אסי] שרי. ואמר ליה (רב אתי לרב אשי) [רב אמי לרב אסי] והא תנא דבי מנשה אין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה, אמר ליה תני לעדות שהאשה כשירה לה בלבד. רב יימר אכשר בעד מפי עד בבכור קרי עליה מרימר "יימר שרי בוכרי". ומסקינן והילכתא עד מפי עד כשר לעדות בכור.
ונראה לי דאף מסיח לפי תומו כשר לעדות בכור כיון דבכור עדותו מדבריהם. וגרסינן נמי בהגוזל בתרא [ב"ק קי"ד ע"ב] אמר רב אשי אין מסיח לפי תומו כשר אלא לעדות אשה. ומסקינן דדוקא אדרבנן כשר מסיח לפי תומו ואי לאו דאמר רב אשי דמסיח לפי תומו פסול (לא דאורייתא) [לדאורייתא] הוה סלקא אדעתין דכשר מההוא דאיירינן [כתובות כ"ו ע"א] והיו קורין [אותי יוחנן] אוכל חלות, ומוקי לה רב אשי בתרומה דרבנן. הילכך כיון דעד מפי עד כשר כל שכן מסיח לפי תומו. וההוא מסיח לפי תומו דזכר של רחילים שהקסדור צרם באזנו [בכורות ל"ה ע"א], לא שייך [הכא] ולא דמי להני. ועיין בסדר רב חננא קרתיגנאה.
